קטע העצמה לקראת הפסח

עמדי, בת אהובה,

על שפת ים סוף הפרטי שלך.

זהו ערב פסח.

הזמן שבו הלילה שואל:

"מה נשתנה?"

וליבך עונה לו בלחש:

"אני."

את אינך רק מסתתת אבנים של יום-יום,

את בונה ארמון של חירות פנימית.

לא רק פעם, לא רק אז-

בכל דור ודור,

ואף בזה,

את יוצאת ממצרים.

זה לא את שצריכה לבקוע את הים

זו לא אחריותך.

את רק מוזמנת לעמוד על שפתו,

בלב מלא כוונה טובה,

ולהאמין שמישהו הולך לפנייך בעמוד אש,

ושמישהו אומר עלייך:

"בני בכורי ישראל".

כל חמץ של ייאוש,

שברשותך ושאינו ברשותך,

שידוע לך או נסתר בליבך,

הריהו כעפר הארץ.

הוא לא את.

את בת חורין.

בערב הזה

הדיבור שלך קדוש.

סיפור שאת מספרת הוא יציאה.

המילים שלך חוצבות צינור של אור.

ובמקום שבו את מרשה לעצמך לדבר טוב,

לכוון לטוב,

להאמין בטוב-

שם שכינה שורה.

פסח הוא לא רק חג של זיכרון,

אלא של לידה.

של פתיחת רחם הזמן.

של כוונה עדינה ועמוקה-

להיות.

להיות בת מלך שראויה לטוב.

להיות יוצאת ממצרים.

להיות- מלכה👸

חג שמח אהובה🌷

שלך❤️

יעל כורסיה